נטלי ואח' נ' ע"י הבעלים ספקטור בוריס

פסק דין

1. ביום 11.8.04 רכש התובע אצל הנתבע מכשיר די.וי. די.

התובע טוען שהנתבע הבטיח לו, שמכשיר זה מנגן גם דיסקים שנצרבו באינטרנט, אך המכשיר לא ביצע פעולה זו. התובע פנה לנתבע, אשר הציע לו להפנות את תלונתו לחב' ג'י גט, שמשווקת את המכשיר, והתובע אף פנה בעצמו אל חברה זו, אך לא קיבל מענה.

התובע תבע החזר עלות המכשיר, בסך 890 ₪ (קרן) ופיצויים בגין אובדן זמן, הוצאות דואר וטלפונים, שכ"ט עו"ד ועוגמת נפש.

סכום התביעה הועמד של סך 4,125 ₪, בהתחשב גם בזמן הרב שחלף ממועד רכישת המכשיר.

2.בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובע החזיר את המכשיר עשרה ימים לאחר רכישתו, כשאריזתו קרועה ועליו שריטות. הנתבע הסביר לתובע כי לא יוכל לקבל את מכשיר בחזרה במצב זה, כיוון שלא יוכל למכרו כחדש, אך הביע נכונות לפנות לחברה המשווקת ולנסות להשיג עבור התובע מכשיר אחר. הנתבע טוען כי בתגובה, התובע קילל אותו וצעק עליו. התובע דחה את הצעת הנתבע בדבר עזרה בקשר עם החברה המשווקת והשיב כי יסתדר בעצמו. דברים אלה שבכתב ההגנה נכתבו על ידי הנתבע כבר במכתב תשובה ששלח אל ב"כ התובע ביום 14.9.04, ואשר צורף לכתב התביעה.

הנתבע ממשיך וכותב בכתב ההגנה, כי במשך כשבע שנים הוא לא שמע דבר מהתובע, עד אשר קיבל את כתב התביעה, שהוגש ביום 18.8.11.

גם אם תימנה תקופת ההתיישנות לא מיום הרכישה אלא מיום פנייתו של התובע אל הנתבע בתלונה על ביצועי המכשיר, עדיין מדובר בתביעה שהוגשה על סף תום תקופת ההתיישנות.

הנתבע טוען בכתב ההגנה כי בינתיים כבר נסגרה החנות שהיתה לו בזמנו, ואף החברה ששיווקה את המכשיר אינה קיימת עוד.

3.בעדותו בביהמ"ש הסביר התובע את השיהוי הניכר בהגשת התביעה בכך שעבר דירה מספר פעמים ואיבד את החומר. הסבר זה תמוה, כיוון שהחומר שצורף לתביעה (בין היתר, התכתבות בין ב"כ התובע לבין הנתבע, מחודש ספטמבר 2004, תעודת האחריות למכשיר), הרי מצוי בידי התובע.

התובע טען כי אריזת המכשיר נפתחה לשם בדיקתו, בעת רכישתו, וכי את הטענה בדבר שריטות שהיו במכשיר העלה הנתבע רק לנוכח טענתו של התובע בדבר ביצועי המכשיר.

לגוף תלונתו של התובע: כי המכשיר אינו מנגן דיסקים שנצרבו באינטרנט, העיד הנתבע כי בעניין זה "יש ויכוח גדול, כי יש דברים שעוברים ויש דברים שלא עוברים" (בעמ' 2 לפר'). הנתבע חזר על האמור בכתב ההגנה, כי הוא הציע לתובע לשלוח את המכשיר אל החברה המשווקת על מנת שתבדוק את טענתו, אך התובע דחה הצעה זו.

נראה כי טענה זו של הנתבע אינה במחלוקת, כיוון שהתובע עצמו כותב בכתב התביעה, שהוא פנה בעצמו אל החברה המשווקת אך לא קיבל מענה.

4.התובע לא הוכיח את תביעתו כנדרש. הטענה כי המכשיר לקוי, בכך אינו מנגן דיסקים שנצרבו באינטרנט, היא טענה טכנית- מקצועית, שטעונה בדיקה. כפי שהעיד הנתבע, יש ויכוח בעניין זה, בדבר "דברים" שעוברים בצריבה באינטרנט וכאלה שאינם עוברים.

על מנת להוכיח את טענתו בדבר אי תקינות המכשיר, או כי המכשיר אינו מבצע פעולה, אשר הובטח לו שיבצע, היה על התובע לדאוג לבדיקת המכשיר, בזמן אמת, על ידי בעל מקצוע מתאים ולעריכת חוות דעת מקצועית בהתאם.

כמובן שלנתבע קנוייה הזכות להגיב על חומר מקצועי כזה באמצעות חומר מקצועי-נגדי מטעמו.

כמו כן, הנתבע היה רק מוכר המכשיר. לו הוגשה התביעה זמן סביר לאחר גילוי התקלה הנטענת, ותוך הסתמכות על חוות דעת מקצועית מתאימה, היה הנתבע יכול לדרוש ממשווקת המכשיר להתמודד עם טענת התובע ולשאת באחריות לתקלה, ככל שתוכח.

משחדל התובע לפעול בדרך הנכונה, ובמועד המתאים (סמוך לאחר רכישת המכשיר וגילוי התקלה הנטענת); ומשהגיש את תביעתו רק כשבע שנים לאחר המקרה - גרם בכך התובע נזק ראייתי, בראש ובראשונה לעצמו, כיוון שאין כל הוכחה לטענתו כי המכשיר לא ענה על שהובטח לו.

5.על פי האמור, מסקנתי היא כי התביעה לא הוכחה, לגופה, ואני דוחה אותה.

הנתבע הסכים באדיבותו לוותר על פסיקת הוצאות.